גליצו יוצא לנדוד בדרכים או החיים הם לא שחור לבן

גליצו יודע לקרוא מחשבות ושומע מה רוחש לאנשים בלבבות.
במילים האלה ממש אנחנו מתוודעים לתכונה המיוחדת הזו של גליצו, גיבור המחזה הנפלא של אפרים סידון שמוצג בימים אלה בתיאטרון העירוני הרצליה. גליצו עוזב את הכפר ואת ההורים ויוצא לנדוד בדרכים, בחיפוש אחרי מקום בו יקבלו אותו כפי שהוא באמת ויבינו שאין זה פשע לאמר את האמת.

תקציר ההצגה מכין אותנו לסאטירה חברתית. בחיינו, המבוגרים, הסאטירה היא חלק בלתי נפרד מההתמודדות היומיומית עם המציאות הלא פשוטה, במיוחד בחיים כאן, בישראל. אבל איך מסבירים לילדים מה זו סאטירה חברתית? ואיך מציגים בפניהם את האמת על העולם בו הם חיים? בכלל – להגיד את האמת – זה קשה או קל?

גליצו יוצא לנדוד

אפרים סידון מנסה להעביר במחזה מסר של חינוך לספקנות ואכן מקיים, השחקנים, עם תלבושות ואיפור מוצלחים מאוד מצליחים לרתק אליהם את הקהל והתפאורה אמנם מינימליסטית אבל מתוחכמת ומהר מאוד אנחנו מוצאים את עצמנו באווירת קרקס עם ניחוח קברטי, הקצב מהיר, השירים קליטים וסוחפים, השפה גבוהה, והתוכן מעורר שאלות. ההצגה לא מתנחמדת, ולא מנסה למצוא חן בעיני הקהל וזה חלק בלתי נפרד מהיופי שלה.

גליצו יוצא לנדוד בדרכים

בנוף ההצגות העכשווי לילדים, ההצגה הזו שונה בתכלית. במידה מסויימת היא מזכירה לי גרסה בוגרת של "בגדי המלך החדשים" או גרסה מרוככת של חנוך לוין לילדים. כאמא, אני אוהבת מאוד את המסר, ואת החינוך לאינדיבידואליות, הנאמנות של אדם לאמת של עצמו. ההצגה בעיני, לא זאת בלבד שהיא חשובה מעין כמותה, היא גם מוצלחת מאוד, ולא רק לגילאים שאליהם היא מכוונת (6-10) אלא דווקא למבוגרים יותר. לקראת סיום אומר גליצו לקהל – "אל תקבלו דברים כפשוטם, רק משום שכולם אומרים. אמנם נעים וטוב, ללכת עם הרוב – אבל אל נא תסמכו על אחרים. ואל תתלהבו גם ממילים של חנופה, שאוהבים תמיד לאמר לכם, כמו "הכל זה בשבילכם!" ותבדקו אם הנואם, לא מתכוון בעצם בשבילו." גלי ואמה שראו איתי את ההצגה, אף שהתרשמו ממנה ויזואלית ונהנו מהשירים ומהתוכן, יצאו ממנה ברגשות מעורבים ואחרי שיצאנו מהאולם ביקשו לודא איתי שאכן הבינו את העלילה. סאטירה, כך מסתבר, לא קלה לעיכול בשום שלב של החיים, אבל ככזו שמותאמת לילדים, היא בהחלט מומלצת.

Facebooktwitterpinterestlinkedinmail

2 thoughts on “גליצו יוצא לנדוד בדרכים או החיים הם לא שחור לבן”

  1. ההצגה נשמעת ממש כייפית ומעניינת גם לנו כהורים…במקום להדבק לסמארטפון, אפשר ממש להינות עם הילדים.. רק צריך לבדוק שזה מתאים גם לגיל יותר רך, כמו ארבע למשל..

    1. נטע, ההצגה אכן נהדרת אבל היא בהחלט לא מתאימה לגיל 4, אני לא ממליצה עליה לפני גיל 5, צריך איזושהי מידה של בגרות בשביל להתמודד עם הנושא למרות ששוב, הביצוע הוא יוצא מן הכלל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *