הדרך לאילת יכולה להיות מאתגרת, במיוחד כשנוסעים עם ילדים קטנים.
אם מתכננים אותה נכון, עם מספר עצירות להתרעננות, חילוץ עצמות והנאה, הדרך לאילת יכולה כבר להוות את תחילתה של החופשה שלכם ולהיות קלה ונעימה.
גם אתם וגם הילדים תגיעו לאילת כאשר אתם שמחים, מרוצים ועתירי חוויות.

זו בדיוק היתה החוויה שלנו, של הדרך לאילת שעשינו לפני ערב חג הפסח האחרון.
לכן בחרתי לשתף אתכם על מנת שתוכלו גם אתם לתכנן לכם את המסלול לפני החופשות הבאות, לבלות ולהנות כבר מהדרך ולא רק מהנופש שנמצא בסופה .

יצאנו לדרך! #החייםשלנותותים

A photo posted by Tal Gur's VIKParties (@vikparties) on Apr 20, 2016 at 9:20pm PDT

בחרנו לצאת מכיוון חיפה בשעות הבוקר המוקדמות על מנת להימנע מהפקקים.
פלייליסט לדרך הורכב בעזרתן האדיבה של חברות קבוצת הפייסבוק שלי וכשחוויות נעימות מצפות לנו, אוכל טעים בצידניות, הדרך לאילת נראתה מזמינה והחיים שלנו תותים.

תכננו לנו עצירות ארוכות באטרקציות מהסוג שלא מצוי במחוזותינו.
הבחירה הראשונה שלנו היתה הלונדע – מוזיאון הילדים הנפלא בבאר שבע ואיזו בחירה מצוינת זו היתה.

על הלונדע שמעתי ביקורות טובות מהיום שנפתח.

לתומי חשבתי שכמו רוב מוזיאוני הילדים שאני מכירה בארץ הוא מתאים לילדים בוגרים יותר ופחות לפעוטות.
לשמחתי התבדיתי.
מהר מאוד אחרי שחלצנו נעליים והשארנו בעמדות המסודרות בכניסה, הילדים כולם מגיל שנתיים וחצי ועד עשר וכמובן גם אנחנו, הרגשנו בבית.

כבר בחלל התצוגה הראשון ההנאה של הילדים היתה ברורה והשמחה גדולה.

משחק כדורים, סרט נע שעליו צריך להרכיב פאזל במהירות ולצבור נקודות, או מסלולי ריצה תחרותיים הם רק חלק מהפעילויות דרכן יכולים ללמוד הילדים על תנועה.

חלל נוסף, שאותו לא הצלחתי לצלם לצערי הוא חלל הרגשות.
בחלל הזה בין כל שאר הפעילויות ישנה פינה קסומה, רכה ונהדרת בה הילדים וגם הוריהם יכולים להתרווח על מזרוני אוויר.
סרטונים מעולם החי מוקרנים על שלושה קירות במקביל בלווית מוזיקה תואמת והצופים מוזמנים לנסות לזהות ולהתחבר לסוגי הרגש השונים.

משם עברנו לחלל האמנות

כל אחד יכול להיות אמן בלונדע.
על קיר גדול ישנן יצירות אמנות נודעות, אותן הילדים (וגם המבוגרים כמובן) יכולים לצבוע ולהרגיש קצת כמו פיקאסו, פרידה קאלו או ואן גוך.

הם גם יכולים ליצור על כן ציור מלא נורות קטנות, יצירה צבעונית יחודית ע"י כיבוי והדלקה של נורות שונות במגוון צבעים.

וזה לא הכל!
ממתחם האמנות קפצנו לבקר במתחם התיאטרון.
במתחם הזה ניתן לבנות מבצר מקוביות ענק, להמחיז סיפור, להתחפש, להציג על במה וגם להסריט את הכל!

קפצנו גם לראות עולם במתחם אחר, בו אפשר ללמוד תוך כדי משחק על המדינות ודגליהן כמו גם על כוכבים אחרים שסובבים את כדור הארץ

אבל היות שבכל זאת חיכתה לנו עוד נסיעה בחלק נכבד של הדרך לאילת, הסתפקנו בלכבוש פסגה על קיר הטיפוס המציג את ההרים הגבוהים בעולם וחזרנו לשחק עוד קצת בחלל המילים המקסים.

רגע לפני שיצאנו מהמוזיאון אמה (בת 5.5) שאלה אם בדרך חזרה מאילת נוכל לבקר בו שוב.
אני מניחה שזה מסכם את החוויה של כולנו מהמוזיאון הנפלא הזה, שנדמה שהוא לא רק לילדים אלא גם לילדים ברוחם.

I just love the #dessert #Edommountains in the horizon and #deadsea on the left. #sobeautiful

A photo posted by Tal Gur's VIKParties (@vikparties) on Apr 21, 2016 at 2:46am PDT

הדרך לאילת לא שלמה ללא חוויה מדברית איכותית.
התחנה הבאה שתכננו במסלול היתה חוות האנטילופות ליד מושב צופר בערבה.
שם תכננו לאכול את ארוחת הצהריים, לבקר בתיבת נוח – פינת חי בעיצוב ייחודי ויפהפה, להנות ממתקני השעשועים המיוחדים, מהספארי ולהתרענן בבריכת מי הגופרית שבמקום.

הרושם הראשוני שלנו מהרגע בו נכנסנו בשערי חוות האנטילופות הוא הלב הגדול והחם, החזון והיצירתיות שמושקעים במקום הזה שהוא ממש נווה מדבר מופלא.

בשעת הצהריים בה הגענו למקום, רובן המכריע של חיות הספארי נח וחיפש מקומות מוצלים.

אנחנו נהנינו מהסבר מעמיק על סוגי האנטילופות השונים, הסיפור המרתק על היוזמה להביאן לערבה.
שמענו גם סיפור יוצא דופן על לובסטר כחול שיובא מהנחלים באוסטרליה ועל מחקר מעמיק, תושיה ונחישות ישראלית שהביאו לפיתוח תרופה חדשה וייחודית המבוססת על סידן אמורפי שמייצר אותו לובסטר אוסטרלי מיוחד.
חוץ מזה, התמזל מזלנו.
זכינו לראות מקרוב את מאות הביצים על גופה של לובסטרית נקבה, שמכסה עליהן בזנבה על מנת לשמור עליהן מכל פגע.

כשכולנו סיימנו לשמוע את סיפורה של החווה הייחודית הזאת, סיימנו גם את ארוחת הצהריים והילדים התפנקו עם קרטיבים.
פגשנו באיילה קטנה, חברותית ועדינה.
מסתבר שהיא נולדה עם פגם ברגלה ולכן מינקות גדלה בביתם של מקימי המקום.
היום היא רגילה לחברתם של אנשים וילדים שששים להאכיל אותה, ללטף ולשחק איתה.

את הביקור בחוות האנטילופות חתמנו בנסיעה ברחבי הקודו פארק וצפייה בחיות הספארי, בהם בין היתר זברה סקרנית, ראמים, אימפלות, אילנדים ודישונים.

במרחבי החווה העצומים ישנו גם מתחם לינה מסודר, קסום ופסטורלי ללינת שטח תחת סככות בגדלים שונים או בצימרים.

אנחנו כבר יודעים מה הכיוון שלנו לבילוי משפחתי בתקופת החגים.

מחוות האנטילופות הנסיעה לאילת קצרה יחסית.
אחרי יום בילוי שלם על הדרך לאילת הרגשנו שהחופשה כבר התחילה ומכאן הכיף רק ימשיך!

חדרי בריחה הם האטרקציה הכי מדליקה שאני יכולה להמליץ עליה לחופשת הפסח.

חדר בריחה הוא בעצם משחק הרפתקאות בעל עלילה, המתרחש בחלל סגור בו השחקנים (כלומר אתם) ננעלים לפרק זמן של בין 60-90 דקות.
בעזרת שימוש בחפצים, פתיחת מנעולים ופתרון חידות בדרגות קושי שונות אתם אמורים לגלות את הדרך לפתרון ולשחרר את עצמכם מהחדר.

לטרנד חדרי בריחה שהתפשט בארץ כאש בשדה קוצים נחשפתי לפני כחצי שנה.
אפשר בכנות לומר שזו היתה אהבה ממבט ראשון.
כחובבת של כל ספרי שרלוק הולמס וסדרות מתח ובילוש,
ידעתי שזה הולך להיות התחביב החדש שלי, ואכן בחצי השנה האחרונה הספקתי להיות בחדרי בריחה ברחבי הארץ אבל גם בלוס אנג'לס ובאמסטרדם.
אז כדי לחלוק אתכם כמה מהחוויות,  החלטתי לכתוב לכם על ארבעה
חדרי בריחה שביקרתי בהם והם בעיני מומלצים במיוחד לילדים.

אבל קודם כל, כמה המלצות שכדאי שתקחו לתשומת לבכם כאשר אתם הולכים לחדרי בריחה עם ילדים.

ראשית – עשו תיאום ציפיות.

אם אתם כבר ביקרתם בחדרי בריחה בעבר,  או לחלופין,אם אתם יודעים שאתם מאוד תחרותיים ורוצים לסיים בכל מחיר את החדר,
ודאו עם הילדים שאתכם מה הציפיות שלהם.
האם גם להם חשוב לסיים את כל המשימות (מה שאומר לעיתים לקיחת רמזים או פתרון של חלק מהחידות ע"י המבוגרים שבחדר ולא הילדים) או שיותר חשוב להם להנות?

אם התשובה שקיבלתם היא השניה, שחררו את התחרותיות.
תנו לילדים להתנהל בעצמם בחדר ולפנות אליכם בבקשת עזרה אם הם נתקלים בקשיים שהם לא מצליחים לפתור בעצמם.
פעמים רבות תצטרכו אתם לתווך את החדר לילדים המשחקים, בעיקר אם זו הפעם הראשונה שלהם, אבל השתדלו לא לתת להם את התשובות אלא רק לעורר בהם מחשבה בכיוון.

חדרי בריחה רבים מתאפיינים בציד מפתחות.
חיפוש אחר מפתחות, מנעולים, חלקי פאזל ועוד פריטים קטנים שיעזרו לפתרון החידות בחדר.

תנו לילדים לעשות את החיפוש הזה, תחושת הסיפוק והשמחה שלהם על כל פריט שימצאו תתן גם לכם הנאה לא מבוטלת.

חדרי בריחה רבים יכולים להתאים לילדים אם כי האווירה בהם קצת מפחידה. יש ילדים שהם מטבעם יותר אמיצים והחדרים יכולים להתאים להם בכל מצב.
לטובת האמיצים פחות, בררו עם בעלי החדרים לאיזה גילאים הם יכולים להתאים והאם ניתן להוציא את החלקים המפחידים בזמן שאתם משחקים
עם הילדים בחדר.

חדר לדוגמא הוא "הניסוי" ברחוב התע"ש 24 בכפר סבא.

חדר נהדר מבחינת החידות, הנושא, העיצוב והאווירה.
אני ממליצה עליו בחום אבל הוא בהחלט קריפי ובעיני מתאים למתבגרים ונוער בשנות העשרה.

לעומתו "בקתת הפיראט" ברחוב מנורת המאור 3 בתל אביב הוא חדר רגוע לחלוטין, מעוצב בטוב טעם אבל בפשטות.
מתאים לגילאים צעירים יותר, ונהדר בתור חדר ראשון.
אני הייתי עם בן 9 ובת , 10.
להם היה זה ביקור ראשון במסגרת בילוי יום כיף חדרי בריחה, אבל החדר מתאים גם לילדים צעירים יותר בני 6-7 שיכולים להיעזר בהוריהם.
הסיפור של בקתת הפיראט לא מאתגר בצורה יוצאת דופן והחדר לא מאופיין בחידות רבות במיוחד, אבל כאמור יש בזה יתרון למתחילים וחלק מהחידות בהחלט מלמדות את הילדים לחשוב מחוץ לקופסא.
"בקתת הפיראט" הוא חדר אחד בקומפלקס של כמה חדרי בריחה עם חדר המתנה נעים ונוח בו הילדים גם יכולים להתחפש ולהיכנס לאווירה.

חדר נהדר נוסף, שיכול בהחלט להתאים גם לילדים אבל בדרגת קושי גבוהה יותר הוא "סוד הגלריה" ברחוב הבונים החופשיים 11 בחיפה.
חדר יוצא מן הכלל, עם עיצוב מקסים, חידות מעוררות מחשבה, כיפי ומאתגר ולא מפחיד כלל.

אבל אם יש חדר אחד שאני יכולה להגדיר כחובה לילדים ולילדים בנפשם,
הרי שמדובר ב"הוביט" ברחוב התע"ש 24 בכפר סבא.

ממוקם בקומה השניה באותו מתחם שבו ממוקם גם "הניסוי" נמצא החדר היפה ביותר שזכיתי לבקר בו.

מתאים לילדים מגיל 5 ויעלה חיוך גם על פניהם של מבוגרים ובמיוחד אם הם ממעריצי הספר וסדרת הסרטים.
החדר מעוצב בנאמנות מלאה לנושא והחוויה מתחילה עוד טרם הכניסה לחדר וזורמת לכל אורכו.

אף שהחדר ארוך ומתאפיין בהרבה חידות ההנאה בו מובטחת,
בין אם תקחו חלק פעיל בפתרון החידות ובין אם תניחו לילדים
למצוא את הפתרון בעצמם.
אתם פשוט תוכלו לשבת ולהנות מהאווירה.
הגר ויהונתן שהתלוו אלי למשחק בחדר לקחו שניהם חלקים פעילים במציאת הפתרונות.
ההתלהבות שלהם היתה ברורה בכל שלב אליו הגענו ולא שככה ימים ארוכים אחרי סיום המשחק ובצדק, החדר הזה פשוט מושלם.

אם גם אתם התאהבתם בחדרי בריחה ויש לכם המלצות על חדרי בריחה נוספים שמותאמים לילדים, אשמח לקרוא על החוויות שלכם.
אני גם מזמינה אתכם כמובן להשאיר לי תגובות ולעקוב אחרי בדף הפייסבוק העסקי שלי, להתעדכן בהמלצות נוספות ולהיות הראשונים לראות מה חדש בבלוג שלי.

כיף בצובה!

את החופש הגדול העברנו בחופשה חלומית שעליה עוד אכתוב בפוסט נפרד, אבל לתחושתי הוא נגמר מהר מאוד וכמעט ולא מצאתי בו זמן לבילוי אחד על אחד עם אמה ולכן שמחתי מאוד על ההזמנה שקיבלתי להגיע לדגום את המתקן החדש "סירה בסערה" שהגיע לפארק השעשועים קיפצובה, ברור היה לי שזה הולך להיות יום בילוי נפלא!

עזבנו את חיפה החמה והלחה בשישי בבוקר ויצאנו לכיוון הרי ירושלים. קצת פחות משעה וחצי נסיעה שהשליש האחרון שלה, העובר בתוך היערות המובילים לצובה, הרגיש לנו קצת כאילו אנחנו נוסעים בתוך אגדה והחוויה הזו כשלעצמה היוותה יריית פתיחה יוצאת מן הכלל. ואז הגענו. מודה ומתוודה, הופתעתי מאוד לגלות את המרחב העצום עליו ממוקם הפארק הזה, ועוד יותר נהניתי לגלות כמה נעים שם, באוויר ההרים הצלול כיין, עם הנוף הנפלא והרוחות הנעימות שציננו אותנו במעברים בין מתקן למתקן.

אחד הדברים שתמיד מניאים אותי מלהגיע לפארקי שעשועים בתקופת הקיץ הוא החום והשמש הקופחת אבל בקיפצובה הבעיה הזו פשוט לא קיימת, המתחם רובו ככולו מקורה והשהות בו נעימה. אנחנו הגענו בשעה מוקדמת יחסים כאשר המתחם עדיין לא היה מלא מאוד וכך נהנינו כמעט מכל המתקנים שיש למקום להציע. למה כמעט? כי יש כל כך הרבה שפשוט קשה לבחור.

למעשה, עד היום לא הכרתי בארץ פארק שנותן כל כך הרבה פתרונות דווקא לילדים הקטנים ולפעוטות וזה הופך אותו לאטרקציה מצויינת למשפחות עם ילדים בטווחי גילאים שונים. עוד נקודה שאפשר לזקוף לטובת קיפצובה היא שיטת המדבקות שבעזרתה הם מקדמים ילדים עם צרכים מיוחדים לתחילת התור ללא זמן המתנה. ההתייחסות הסובלנית הזו היא מצרך נדיר במחוזותינו ולכן בעיני ראויה להערכה רבה.

כיף בצובה, כבר אמרתי? לקיפצובה כמו לכל פארק שעשועים שמכבד את עצמו יש בובת ענק בדמות קנגורו שמסתובבת בין המתקנים, רוקדת, משחקת וכמובן מצטלמת עם הילדים.

אבל זה לא הכל. בשבילנו הדובדבן על הקצפת ביום כיף הוא גם אכילה של גלידה או שוקולד משובח, אז היה נפלא לגלות שממש מול הכניסה לקיפצובה ממוקמת חוות השוקולד של גליתא, אותה אנחנו מכירים מדגניה, כך שסיימנו את הבילוי עם טעם מתוק של עוד.
מזל שהחגים בפתח!