כיף בצובה!

את החופש הגדול העברנו בחופשה חלומית שעליה עוד אכתוב בפוסט נפרד, אבל לתחושתי הוא נגמר מהר מאוד וכמעט ולא מצאתי בו זמן לבילוי אחד על אחד עם אמה ולכן שמחתי מאוד על ההזמנה שקיבלתי להגיע לדגום את המתקן החדש "סירה בסערה" שהגיע לפארק השעשועים קיפצובה, ברור היה לי שזה הולך להיות יום בילוי נפלא!

עזבנו את חיפה החמה והלחה בשישי בבוקר ויצאנו לכיוון הרי ירושלים. קצת פחות משעה וחצי נסיעה שהשליש האחרון שלה, העובר בתוך היערות המובילים לצובה, הרגיש לנו קצת כאילו אנחנו נוסעים בתוך אגדה והחוויה הזו כשלעצמה היוותה יריית פתיחה יוצאת מן הכלל. ואז הגענו. מודה ומתוודה, הופתעתי מאוד לגלות את המרחב העצום עליו ממוקם הפארק הזה, ועוד יותר נהניתי לגלות כמה נעים שם, באוויר ההרים הצלול כיין, עם הנוף הנפלא והרוחות הנעימות שציננו אותנו במעברים בין מתקן למתקן.

אחד הדברים שתמיד מניאים אותי מלהגיע לפארקי שעשועים בתקופת הקיץ הוא החום והשמש הקופחת אבל בקיפצובה הבעיה הזו פשוט לא קיימת, המתחם רובו ככולו מקורה והשהות בו נעימה. אנחנו הגענו בשעה מוקדמת יחסים כאשר המתחם עדיין לא היה מלא מאוד וכך נהנינו כמעט מכל המתקנים שיש למקום להציע. למה כמעט? כי יש כל כך הרבה שפשוט קשה לבחור.

למעשה, עד היום לא הכרתי בארץ פארק שנותן כל כך הרבה פתרונות דווקא לילדים הקטנים ולפעוטות וזה הופך אותו לאטרקציה מצויינת למשפחות עם ילדים בטווחי גילאים שונים. עוד נקודה שאפשר לזקוף לטובת קיפצובה היא שיטת המדבקות שבעזרתה הם מקדמים ילדים עם צרכים מיוחדים לתחילת התור ללא זמן המתנה. ההתייחסות הסובלנית הזו היא מצרך נדיר במחוזותינו ולכן בעיני ראויה להערכה רבה.

כיף בצובה, כבר אמרתי? לקיפצובה כמו לכל פארק שעשועים שמכבד את עצמו יש בובת ענק בדמות קנגורו שמסתובבת בין המתקנים, רוקדת, משחקת וכמובן מצטלמת עם הילדים.

אבל זה לא הכל. בשבילנו הדובדבן על הקצפת ביום כיף הוא גם אכילה של גלידה או שוקולד משובח, אז היה נפלא לגלות שממש מול הכניסה לקיפצובה ממוקמת חוות השוקולד של גליתא, אותה אנחנו מכירים מדגניה, כך שסיימנו את הבילוי עם טעם מתוק של עוד.
מזל שהחגים בפתח!