וונג כבשה אותי מהרגע הראשון ובקלות רבה יחסית, הצצה קטנה בקליפ תצוגת התכלית שלהם ביוטיוב וזהו.
נפלתי שדודה!
מבינים על מה אני מדברת? היצירתיות, הצבעוניות, הריחות שכמעט ואפשר להריח דרך המסך, כל אלה הביאו אותי לבחירה במסעדת וונג כלוקיישן לארוחת הצהריים המשפחתית האחרונה לשנת 2017.
בחירה משובחת ביותר!
הרבה מסעדות עושות רושם ראשוני טוב,אבל וונג מצדיקה את הרושם הזה ומחזקת אותו בהמשך בכל אספקט אפשרי.
החל מאדיבות המארחת שענתה לשיחת הטלפון בה הודענו כי אנחנו מגיעים באיחור, המשך בשירות האדיב בצורה יוצאת דופן של המלצרים, שבא לידי ביטוי בין היתר בהסבר מפורט במיוחד על מרכיבי המנות ווידוא שהם מתאימים לטעמם של כל הסועדים בשולחן וכמובן – האוכל…
התפריט של וונג עשיר והמנות כולן כמעט מפתות עד מאוד, אלא שלזוג עם שתי ילדות קטנות ההמלצה היא לקחת 3 מנות ראשונות ושתי עיקריות ולחלוק.
אבל מה עושים כשכמעט לכל אחד בשולחן יש טעם שונה?
מאתגר משהו… אבל בעיקר אותנו, את הצוות, לא ממש.
אחרי שהסברנו למלצרית קצת על מה שאנחנו אוהבים יותר ופחות, החלטנו לזרום עם ההמלצות שלה ומהר מאוד התחילו להגיע מנות אל השולחן…
(מודה ומתוודה, העיניים הגדולות שלנו והתיאבון הבריא לא נתנו לנו להסתפק במועט…)
אגרול ויאטנמי –
ארבע יחידות של דף אורז דק ממולא בנתחי עוף, שרימפס חלוט מטוגן קלות ולצידו רוטב הו צ'י מין על בסיס בוטנים, אותו לא הורדנו מהשולחן עד סוף הארוחה.
מנה קלילה ומעולה (שהפכה לפייבוריטית של היילי) נחטפה ישר והשאירה לנו הרבה טעם של עוד.
לצד האגרול הוגש לנו
סלט פאפאיה
רצועות דקיקות של פאפאיה ירוקה, עם אצות היג‘יקי ובוטנים מסוכרים ברוטב הוי-סין–שום. את חתיכות הצ‘ילי, הכוסברה והנענע, קיבלנו בצד על פי בקשתנו ובעוד אני שקועה בצילום המנה הבנות התחילו לנשנש מקרקר האורז הפריך שהוגש איתה.
אז ניסינו את הסלט בלי הצ'ילי והכוסברה והוא היה נחמד.
אלא שאני, שאוהבת חריף ואוהבת מאוד כוסברה הוספתי לו את כל המרכיבים ובמילה אחת – עפתי!
שתי מנות שאכלנו בוונג נכנסו מבחינתי לרשימת החובה וזו הראשונה שבהן.
כשלא מנסים להוריד ממנה שום מרכיב זוהי פשוט מנה מושלמת, שילוב הטעמים כל כך מפתיע, מרענן ומיוחד שאסור לוותר עליה.
לשולחן הגיעו לשולחן עוד שתי מנות מצוינות – הראשונה –
צ'יקן קארי סלט באן
לחמניה מאודה רכה כמו ענן, ממולאת בסלט עוף קר באיולי קארי עם סלרי, בצל סגול כוסברה ושמן צ'ילי על רצועות חסת אייסברג.
מנה מעולה שחיסלנו בשניים וחצי ביסים.
הבנות ביקשו וקיבלו כל אחת לחמניית ענן מתקתקה שכזו בלי כלום ונשנשו ממנה לאורך כל הארוחה.
ואז הגיעה המנה המושלמת השניה שנכנסה לרשימת החובה שלי –
קאי צ'יקן!
תיאור המנה בתפריט פשוט לגמרי, היא גם נראית כמו מנת פרגיות רגילה. אבל לא, היא לא פשוטה בכלל, נתחי הפרגית העסיסיים צלויים ומוגשים על מצע אורז קראנצי' מתקתק לצד רוטב יוגורט עשבי תיבול.
שילוב הטעמים בכל ביס הוא פשוט נהדר ובמנה הזו (שבקלות יכולה לשמש כמנה עיקרית) התאהבנו ארבעתנו.
אי אפשר להיות במסעדה ויאטנמית בלי להזמין גם מנה של דאמפלינג, אז נהננו גם ממיקס מוצלח (במיוחד הפטריות)
ורגע לפני שהתמלאנו לגמרי הגיעו העיקריות –
האנוי מי –
מנת נהדרת של אטריות אורז דקיקות עם נתחי עוף
ועוד מנה נפלאה שנכנסה לתפריט של 2018 – דלורית מאודה ברוטב קארי מוגשת על אורז עם קוקוס, בוטנים, פלפל חריף ועשבי תיבול.
מנה מוצלחת כל כך שבא לי לנסות לשחזר אותה בבית…
כשמסיימים ארוחה כזו, אני תמיד שמחה שיש לנו קיבת קינוחים נפרדת, כי היינו זקוקים לה…
עיניים גדולות כבר הזכרתי נכון? הזמנו את שלושת הקינוחים המעולים שהוצעו לנו –
בננה מקורמלת – הפייבוריטית שלי שמגיעה עם זיגוג חלב מרוכז לצד קציפת יוגורט סילאן ושקדים.
קרם מנגו על מרנג קוקוס מקושט בשברי מקרון אדום ושוקולד לבן עם רוטב פסיפלורה ותפוז (הבנות כמעט ליקקו את הצלחת)
ונמסיס שהפתיע אותי מאוד (לטובה כמובן) – קוביות פאדג' ומעליהן קרם שוקולד רווי קקאו עם קרמל מלוח ושברי טוויל שקדים ופרורי קראמבל לוטוס.
וונג – נשארנו עם טעם מתוק במיוחד!
Video Credits : Production, Director / Art & creative director ,music : Gilad Avnat and Stav Nahum - BONAMAZE - http://www.bonamaze.com/ Director of Photography : Ido Baron Editing : Matan Guggenheim VFX: Naor Zoaretz Actress "White" : Kit taran Actress "Black" : Lin taran Art : Tamara Gleser Make up and Hair : Ilan Zakay Costumes: Veronika Blechshtein Lighting Technician : Moshe harari Suitcases Designer : Israel Eliahu
