שלום כיתה א,  עוד מעט זה מגיע.
מחצית מהחופש הגדול כבר מאחורינו וכל מי שיש לו ילד שסיים גן חובה (כמוני) כבר מתכונן לקראת כיתה א.
החנויות כבר מלאות בהורים וילדים נרגשים שקונים יחד ילקוטים, מחברות, קלמרים ומדבקות של גיבורי הילדים השונים.
הילדים מתרגשים וגם אנחנו ההורים מתרגשים ולעיתים גם חוששים.
האם הילדה שלי תסתדר בכיתה? האם היא תמצא חברים חדשים? האם היא תצליח להתמודד עם שיעורי הבית? איך תהיה המורה? האם אני צריכה להכין את הילדה שלי באופן מיוחד לקראת הלימודים בבית הספר? ובכלל איך אני יכולה לעזור לה וגם לעצמנו להגיע לבית ספר בתחילת שנת הלימודים רגועה ובטוחה יותר?

על מנת לענות לנו על השאלות האלה ועוד הזמנתי שוב את יערה גונן הלפרין לכתוב מאמר אורח שיקל על הילדים וגם עלינו ההורים את המעבר המאוד רגיש הזה מהגן, אל בית הספר.

הורים רבים שואלים אותי האם ואיך צריך להכין את הילד לקראת כיתה א'? האם צריך ללמד אותו לקרוא ולכתוב? בערך בתקופה הזו של השנה מתחיל הלחץ וההשוואות, בין ההורים, מי מהילדים יודע לקרוא ומי לא, מי כותב משמיעה ומי רק מעתיק... אני מאמינה שההכנה של הילדים לא מתחילה בחופש שלפני הכניסה לבית הספר. בעצם כל יום, בכל גיל, בכל השנה אנחנו יכולים להכין את הילדים שלנו ליום שבו יגידו שלום כיתה א' ויהפכו לתלמידי בית ספר.

כשאנחנו מדברים על מוכנות לבית ספר אנחנו מדברים על 4 תחומים: מוטורי, שכלי, רגשי וחברתי.

אם נסתכל על שגרת היומיום שלנו נראה שבעצם בעזרת דברים שאנחנו עושים מבלי לשים לב, עם קצת יותר מודעות נוכל להפוך אותם לדברים שעוזרים לילד שלנו להגיע קצת יותר מוכן לכיתה א'. כאשר הילד שלי משחק בגן המשחקים למשל, רוכב על אופניים או משחק משחקי כדור – אני בעצם מאפשרת לו להתאמן במיומנויות של מוטוריקה. הוא יזדקק להן בשיעורי ספורט וכחלק מהוואי בית הספר. כאשר אני חושפת את הילד שלי ליצירה, למשחק ולישה של בצק לדוגמא - אני מאמנת אותו במוטוריקה עדינה וחיזוק מיומנויות של גזירה, הדבקה, ציור וכתיבה.

 כל פעם שאני מקריאה לילד שלי סיפור, משחקת איתו במשחק של יוצא דופן, חריזה ושירה – אני בעצם מחזקת אצלו את המודעות וההכרות עם השפה הכתובה והמדוברת. את תרגילי החשבון לא חייבים לעשות במחברת, ואפשר בהחלט לנצל את זמן הקניות בסופר כדי לספור מלפפונים ותפוחי עץ, ולתרגל תרגילי חשבון פשוטים. כדי לשפר את המיומנויות החברתיות של הילד שלי – רצוי להפגיש אותו עם חברים אחרי הצהריים, ולאפשר לו להתאמן בסיטואציות חברתיות של ארוח והתארחות, ללמוד לחכות בתור במשחק, לחלוק ולוותר לחבר ועוד.

 אני קוראת לזה "לנצל את הזמן המת בתור של הסופר", בעצם כל פעילות שאני עושה עם הילד שלי בשגרה יכולה להכין אותו לכיתה א'. כשאני מנהלת עם הילד שלי שיחה, עונה על השאלות שלו ומעודדת את הסקרנות הטבעית שלו ("שאלה מצויינת. טוב ששאלת... זה מאד מעניין בוא נקרא על זה בגוגל...") אני בעצם מנצלת את השגרה ללמידה. למידה שהיא תוך כדי הפעילויות ומשימות היומיום, היא לא רק חווייתית יותר, אלא גם יעילה מאד. 

ומה מבחינה רגשית?

הצד הרגשי הוא החשוב ביותר כשמדברים על מעברים.

מבחינה רגשית אנחנו רוצים שהילד שלנו יהיה מספיק עצמאי כדי להסתדר לבד בבית הספר.
אנחנו רוצים שהוא לא יתבייש לפנות למורה, שירגיש בטוח בעצמו וביכולות שלו להצליח.
כדי להשיג את כל זה רצוי שאנחנו כהורים קודם כל נסמוך על הילדים שלנו.

רצוי שנעודד ונאמן את הילד שלנו בבית על מנת שיפתח את היכולות שלו בדברים שהוא כבר יכול לעשות לבד.
דוגמאות ליכולות כאלה - להתקלח, להתלבש, לעזור בבית בסידור שולחן, מיון כביסה וכדומה. 
תתפלאו, אבל הרבה פעמים הילדים הקטנים שלנו יודעים לעשות הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
 
התפקיד שלנו כהורים זה לעודד אותם ולאפשר להם להתאמן, לסמוך עליהם ולהאמין ביכולת שלהם להצליח.
זו הדרך בה הם מפתחים תחושה של מסוגלות ויכולת, שמעודדת בטחון עצמי.

ילדים שמגיעים לבית הספר אחרי שחוו הזדמנויות חברתיות,משחק ולמידה בדרכי כיף והנאה, מרגישים שהם מסוגלים להתמודד עם בית הספר.
הם מאמינים בעצמם ומאמינים ביכולות שלהם.

תהנו בהמשך החופש הגדול ובהצלחה בכיתה א'.

יערה גונן הלפרין תתארח בקבוצה שלי  "השמחות הקטנות של החיים"  ביום שני 2/8 בשעה 21:00 ותענה על שאלות נוספות שמתעוררות. אתם מוזמנים להתחיל לשלוח שאלות