בואיקוס הוא אחד המאכלים האהובים עלי מילדות.
עוגית גבינות, יבשה מבחוץ ורכה מבפנים, עם שם בולגרי מצחיק שמסתבר שהפירוש שלו הוא "מאוד טעים".
כילדה תמיד אהבתי לטבול את העוגיה בתה, ולכרסם אותה בביסים קטנים מסביב לגבינה הצהובה המותכת במרכזה.
השילוב של המליחות העדינה של המאפה הגבינתי עם המתיקות של התה היא מסוג ההנאות הקטנות שקשה להסביר.
לפני שבועיים כשהיינו בברלין, אכלנו באחד משווקי הכריסמס כדורי גבינה מטוגנים שמאוד הזכירו בטעמם את הבואיקוס והחלטתי שאנסה גם לשחזר את המנה הזו בבית.
עד שזה יקרה, אני שמחה לפנק אתכם במתכון לבואיקוס של "סבתא שלי" (במלעיל) אמא שלי, שמתחילה להנחיל את האהבה למאכלים בולגריים הלאה, לבנות ולאחיינים המתוקים שלי ומכינה את הבואיקוס כמו שהכינו אותו כשהיא בעצמה היתה ילדה.
בואיקוס – עוגיית גבינות בולגרית
מה תצטרכו?
קילו קמח
מלח ופלפל שחור לפי הטעם
קובית גבינה בולגרית
שני גביעי אשל או קוטג'
גבינת קשקבל מגורדת
חצי כוס שמן
מים
אופן ההכנה
מאוד פשוט, מערבבים את כל החומרים ומוסיפים מים "כמה שתופס" עד לקבלת בצק גמיש.
כשהבצק מוכן נותנים לו לנוח שעה ולאחר מכן מחלקים אותו לחלקים שווים.
מכל אחד מהחלקים מכינים נקניק ארוך אותו פורסים עם סכין חדה.
את כל אחת מהחתיכות (בואיקו) משטחים בעדינות על כף היד, מניחים בתבנית (על נייר אפייה) ובמרכזו של כל בואיקו מניחים מעט גבינת קשקבל מגורדת.
אופים בחום של 200 מעלות כרבע שעה או עד שהבואיקוס מזהיבים.
בואיקוס חמימים, עם ביצה קשה בצד, ירקות טריים וכוס של תה. אחת מארוחות הבוקר הפשוטות והמפנקות.
ארוחה כזו, רק עם מיץ תפוזים סחוט טרי, לקחה אמה, הבת שלי, הבוקר לבית הספר…
יש לכם גם טעמים שהם זכרונות ילדות? גם אצלכם אכלו בואיקוס? אשמח לקרוא את התגובות שלכם.
בינתיים, שיהיה בתיאבון!
